מעמדם של יהודים ממוצא איראני - 'ז'וגוטים' - בצרפת הכבושה ופועלו של הקונסול עבדול חוסיין סרדארי להצלת יהודים

ביוני 1940, זמן קצר לאחר כניעת צרפת לגרמניה הנאצית, החלו שלטונות הכיבוש הגרמני במדיניות של רדיפת היהודים ברחבי המדינה ובניסיונות לבדלם מאזרחי צרפת. קביעת מעמדם החדש של אזרחיה היהודים של צרפת באמצעות 'חוק מעמד היהודים' נקבע למעשה תוך אימוץ 'חוקי הגזע הנאציים'. כבר באוקטובר 1940, על פי צו ממשלת וישי, איבדו היהודים אזרחי צרפת את מעמדם כאזרחים שווי זכויות.ׁ מעתה לא הוגדרו היהודים על פי השתייכותם הדתית, אלא על פי השייכות לגזע.(1ׂׂ)

בצרפת של ראשית הכיבוש הגרמני התגוררו כ-150 יהודים מאיראן, מאפגניסטן, מגיאורגיה ומבוכרה.(2) ב-1940, עם כניסת הגרמנים והחלת חוקי הגזע, החלו נציגי הקהילות הללו בפעילות נמרצת כדי לעגן את מעמדן בפני השלטונות הגרמניים בממשל וישי כמי שאינם יהודים.(3) הטיעון אותו אימצו ראשי קבוצה זו ושאותו הציגו בפני גורמי הממשל היה שהם מצאצאי ה'ז'וגוטים' (Djougoute). ל'ז'וגוטים' נחשבו אזרחי איראן מוסלמים ממוצא יהודי, צאצאי יהודים אנוסים שאולצו להתאסלם בפרס בשנת 1838 וחיו בצרפת. קבוצה קטנה זו, שעמדה על הגדרתה, וכללה גם צאצאי יהודים מאיראן, מגיאורגיה,(4) מבוכארה,(5) ומאפגניסטן,(6) עשתה הכל כדי לנסות ולהציל את עצמה בטענה שלמעשה הם אינם יהודים, אלא אזרחים 'בני דת משה' הנחשבים לבני הלאום בארצות המוצא שלהם, ונבדלים רק בהשתייכותם הדתית. לפולמוס בנושא מעמדה של קבוצת יוצאי גיאורגיה,בוכרה, איראן ואפגניסטן הוכנסו גם 'היהודים ההרריים'.

טענת היהודים מארצות אלו התקבלו רק על ידי חלק מבעלי התפקידים בממשל הכיבוש הגרמני, אשר שיקוליהם היו לעתים ממניעים תועלתיים מדיניים.

בקרב החוקרים ואנשי הממשל הנאצי היו מי שלא שוכנעו וביקשו להעמיק ולחקור את השתייכותם היהודית של תושבי האזורים הללו, ובכללם גם את 'היהודים ההרריים'. בין גורמי ממשל נאציים לבין מי שנודעו באותה עת כמומחים בנושא מחקר הגזע היו חילוקי דעות בנושא. חוות הדעת שקבעה כי יהודים אלה אינם בני הגזע היהודי לא התקבלו על ידי אנשי 'המשרד למדיניות הגזע של המפלגה הנאצית', ואלה פנו אל 'המכון לחקר הספר וארצות-חוץ' שמסקנותיהם היו שונות. בעקבות ממצאים סותרים אלה הועבר חקר הנושא אל מומחים מאוניברסיטת טובינגן. את מסמך התשובה בנושא יהדותם של בני הקבוצות הללו ניסח פרופ' גרהארד קיטל, חוקר דתות אנטישמי מאוניברסיטת טובינגן, שלדבריו: "קיימת הצדקה ליחס מיוחד כלפי היהודים הקווקאזים. לגבי האיראנים אין בסיס איתן לכך שאינם יהודים. היהודים האפגנים נמצאים במצב ביניים בין השניים..." (לנוסח המכתב בעברית ר' מאמרו של מרדכי אלטשולר, עמ' 13-11).

בשל חוסר הבהירות בנושא החליט מנהל 'המשרד למדיניות הגזע בלשכת המפלגה הנאצית' לדחות את ההכרעה. המשרד הראשי לביטחון הרייך (Reichssicherheitshauptamt - RSHA) תמך אף הוא בעמדה זו, אך העניין לא הגיע להכרעה. יהודי גיאורגיה, בוכרה, איראן ואפגניסטן ששהו בצרפת הכבושה ניצלו.

מסמך יוצא דופן בנושא המחלוקת בעניין יהדותם של האזרחים האיראנים 'בני דת משה' בצרפת נכתב בידי אדולף אייכמן, ראש 'המחלקה היהודית בגסטפו', אל משרד החוץ הגרמני ב-8.12.1942. במכתבו יצא אייכמן בתוקף נגד ההכרה ביהודים בעלי הנתינות האיראנית, כ'איראנים בני דת משה' וטען שקבוצת יהודים זו מנסה להתכחש להיותם יהודים, זאת בהמשך לנסיונות הסוואה ידועים מצד היהודים, במגמה להשתמט מן האיסורים החלים עליהם. לדברי אייכמן, קבוצת יהודים זו הם בני הגזע היהודי לכל דבר ועניין. העתק ממכתב זה הוגש בין המסמכים שהובאו במשפט אייכמן בירושלים (ישיבה מספר 32 עמ' 464).(7)

 

הערות:

1)  בשנת 1942 התגוררו בפריז יותר מ-13,000 יהודים זרים וחסרי אזרחות. במהלך חודש יולי-אוגוסט 1942, עצרה המשטרה הצרפתית וגירשה למחנה דראנסי יותר מ-8,000 גברים, נשים וילדים יהודים. כמעט כל העצורים ממחנה דראנסי שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ. מעטים מביניהם שרדו.

2)  יהודים ממרכז אסיה הסובייטית שנמלטו מהמהפכה הבולשביקית בשנת 1917, והגיעו אל פריז במהלך ראשית המאה ה-20.

3) ר' מאמר ד"ר אסף אטשילדי "הצלת היהודים יוצאי בוכרה, איראן, ואפגניסטן בצרפת הכבושה (1944-1940)", קובץ יד ושם, תשכ"ז, כרך ו' עמ' 243-221.

ר' גם מסמך במספר פריט - 12429289 בארכיון המסמכים, יד ושם: עדותו של בן דוד (דוידוף) בנימין יליד פריז, 1933, על הכיבוש הגרמני בשנת 1940, החוקים האנטי יהודים, רישום היהודים, חיפוש דרכים להצלה, התארגנות יוצאי בוכרה לצורך פנייה אל השלטונות הגרמנים באמצעות עורך דין, נושא ה'ז'וגוטים' בפריז ובקשה להכרה בהם כקבוצה נפרדת, לא יהודית 'בני דת משה', 1941 עזרת הדיפלומט האירני עבדול חוסיין סרדארי ביצירת מסמך מזויף, אישור הדרגים הגרמנים בברלין ועוד.

4)   ר' אלי אליגולאשווילי, "כיצד ניצלו היהודים יוצאי גרוזיה בצרפת הכבושה", קובץ יד ושם, תשכ"ז, כרך ו' עמ' 220-217.

5)   בנימין בן דוד,"פרשת הצלתם של יהודי בוכארה, איראן ואחרים בפריס בזמן הכיבוש הנאצי" אב"א 4, חורף תשע"א עמ' 89-59.

ר' גם עדותו של בן דוד (דוידוף) בנימין יליד Paris צרפת 1933, ארכיון המסמכים  ביד ושם, מסמך בפריט  מספר - 12429289.

6)   בן-ציון יהשוע, "מנדחי ישראל באפגאניסתאן לאנוסי משהד באיראן. הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשנ"ב.

7)   ר' התייחסות למכתב ששלח אדולף אייכמן אל משרד החוץ הגרמני בנושא יהדותם של הז'וגוטים בצרפת הכבושה: ארכיון המדינה, הפרוטוקולים של משפט אייכמן, שם ישיבה מספר 32 עמ' 464.

https://www.justice.gov.il/Subjects/EichmannWritten/Pages/A.aspx

https://www.justice.gov.il/Subjects/EichmannWritten/volume/vol1_part3.pd.

 

פועלו של הקונסול האיראני עבדול חוסיין סרדארי להצלת יהודים איראנים בצרפת הכבושה

את הצלתם של קבוצת האזרחים ה'ז'וגוטים' בצרפת הכבושה ניתן לזקוף לזכות כמה גורמים. מלכתחילה הייתה זו פעילות מתוכננת ומחושבת של כמה בעלי יוזמה בקרב היהודים ה'זוגוטים' עצמם, בראשות ד"ר אסף אטשילדי ועורך הדין ג'וליאן קראולינג, שייצג אותם אצל שלטונות הכיבוש הגרמני. ד"ר אטשילדי היה מי שניהל משא ומתן ארוך ועקבי עם 'הקומיסריאט לענייני יהודים', ה-CGQJ, בממשל הכיבוש הצרפתי. 

גורם נוסף שסייע להצלחה זו היו אותם גופים במשרד החוץ הגרמני, אשר ראו את הפגיעה באזרחים איראנים כפעולה שיש בה כדי לפגוע במרקם היחסים העדין שהיה קיים עד אז בקשרים של גרמניה עם משטר השאה באיראן. בהעתק מהודעה מהמשרד הראשי לביטחון הרייך שנמסרה ב-13/05/1943 להאנס אלבין ראוטר, ראש המשטרה והס.ס. בהולנד, נאמר, שאומנם קיימים בדתם של ה'ז'וגוטים' אלמנטים מסויימים הלקוחים מהדת היהודית, אבל בכל זאת מדובר במוסלמים. יתר על כן, אין זה מומלץ, מטעמים מדיניים, להפלות לרעה אזרחים איראנים, ולכן אין להחיל על ה'ז'וגוטים' הנמצאים בשטחים שבשליטת הרייך את החוקים האנטי-יהודיים.

הקבוצה הפעילה של ה'ז'וגוטים' קיבלה גיבוי ותמיכה מצד גורם נוסף במערכה - מי שהיה באותם ימים הקונסול האיראני בפריז, עבדול חוסיין סרדארי, שנרתם לפעולה ולקח חלק מעשי במבצע זה, תוך ניצול מעמדו הדיפלומטי.

אחד הנושאים המרתקים בדיון בנושא יהודי איראן, השואה ומלחמת העולם השנייה נוגע לדמותו המיוחדת והצבעונית של עבדול חוסיין סרדארי, דיפלומט איראני מוסלמי שנולד בטהראן בשנת 1895. את השכלתו רכש תחילה בפנימייה באנגליה ולאחר מכן המשיך את לימודיו בשוויץ, שם קיבל תואר דוקטור במשפטים. לאחר מכן הצטרף לשירות החוץ האיראני. סרדארי נחשב לדיפלומט מבריק ובמסגרת זו התמנה בסוף שנות ה-30 לתפקיד הקונסול האיראני בפריז. על סארדארי ופועלו כדיפלומט איראני שפעל להצלת יהודים בפריז הכבושה כתב ההיסטוריון פריבורז מוחתארי את ספרו האוהד "בצילו של האריה, שינדלר האיראני וארצו במלחמת העולם השנייה". מוחתארי תיאר את סרדארי כאישיות בעלת קסם רב, רווק שהיטיב להתערות בחברה המקומית, שלמפגשים ולמסיבות שערך בבית השגרירות האיראנית בפריז הוזמנו אנשי חברה ודיפלומטים. למפגשים כאלה הגיעה גם הקצונה הנאצית הבכירה. כל אלה הפכו אותו לאישיות מקובלת. קשרים שיצר במסגרות אלה סייעו לו מאוחר יותר כשנזקק להתערבותם של גורמים בממשל הכיבוש הגרמני בפריז כדי להציל את היהודים האיראניים מחוקי הגזע הנאציים.

 

על עבדול חוסיין סרדארי האיש ופועלו ועל יחסם של גורמים בקרב שלטונות הכיבוש הגרמני אליו ר'

בתיקי ארכיון המסמכים ביד ושם:

  • ר' ארכיון המסמכים ביד ושם, פריט מספר 3690306, תיק 190 באוסף צרפת - 0.9: אישורים ומכתבים של ה-CGQJ המיועדים לד"ר אטשילדי משנים 1944-1941 על אי ההשתייכות של הז'וגוטים  ל"גזע היהודי":
    בתיק גם:
    - רשימה של בני קהילות ההז'וגוטים בפריז הכבושה.
    - אישור הקונסול של איראן על מוצאם הפרסי של הז'וגוטים מה-29 באוקטובר 1940.

https://documents.yadvashem.org/index.html?language=he&search=global&strSearch=Djougoutes&GridItemId=3690306

https://documents.yadvashem.org/index.html?language=he&search=global&strSearch=Djougoutes&GridItemId=5908368

  • ארכיון המסמכים, יד ושם, מספר פריט 6353837 תיק מספר M.69 -ארכיונים בהולנד, הארכיון של Hanns Albin Rauter, שנת 1943.  (מיקרופילם מס' 318), ר' שם הנחיות בנושא ההתיחסות לקבוצת הז'וגוטים, אזרחי איראן בצרפת.

  • ר' בארכיון המסמכים ביד ושם מספר פריט - 9634824,

    חטיבה:  M.29 - BUNDESARCHIV, BERLIN:תת-חטיבה

    M.29.FR - BUNDESARCHIV-MILITAERARCHIV, FREIBURG

    מספר תיק - 1033

תיעוד רשמי  מ-27/06/1942 - 14/04/1943: דוחות והתכתבויות סותרות של השירות החשאי הצבאי הגרמני והשגרירות הגרמנית בפריז בעניין מעורבותו של הקונסול האיראני לשעבר בפריז עבדול חוסיין סרדארי, בהנפקת דרכונים איראניים ליהודים בפריז באותן שנים, והיחס האמביוולנטי כלפיו.

ספרות מחקר ועתונות:

  •   Fariborz Mokhtari, "In the Lion's Shadow: The Iranian Schindler and His Homeland in the Second World war" .History Pr Ltd London, 2012
  • פאריבורז מוחתארי, 'ישראל היום' 20/4/2012: "הסיפור המופלא על האיראני שהציל יהודים":

https://www.israelhayom.co.il/article/41313

  •                                                                                                         BBC News Magazine The 'Iranian Schindler' who saved Jews from the Nazis, By Brian Wheeler BBC New, Washington, 8 March 2012

https://www.bbc.com/news/magazine-16190541