בריחת פליטים יהודים מאירופה דרך איראן, במהלך מלחמת העולם השנייה, וילדי טהרן - כרמאנשאה

איראן כפרוזדור למעבר פליטים יהודים ופולנים במהלך מלחמת העולם השנייה

במלחמת העולם השנייה פתח השאה מוחמד רזא פאהלווי את שערי ארצו לפליטים פולנים ויהודים שהגיעו אליה מאזורי רוסיה הסובייטית ונתן להם מקלט. 

לאחר 'הסכם ריבנטרופ-מולטוב' ועם כניסת כוחות הכיבוש הסובייטים למזרח פולין גורשו פולנים רבים, ובהם יהודים, למחנות עבודה (גולאגים) בסיביר. החל תהליך גירוש של האוכלוסייה המקומית על יהי שלטון הכיבוש הסובייטי. רכושם של המגורשים הולאם להוצאות המלחמה והם נעצרו במחנות עבודה בסיביר. כ-1,800,000 מתושבי אזור מזרח פולין, ביניהם גם יהודים רבים, גורשו למחנות העבודה.

עם הפלישה הגרמנית לרוסיה והפרת ההסכם אתה ב-21 ביוני 1941 עשתה ברית המועצות יד אחת עם בריטניה והממשלה הפולנית הגולה בלונדון והגיעה להחלטה לשחרר את האזרחים הפולנים אסירי הגולאגים. הוסכם גם כי המשוחררים יועברו כפליטים אל שטחי הודו ואיראן. רק כ-850,000 נפש מהמגורשים לגולאגים נותרו בחיים. מהם כ-400,000 הועברו לאיראן והנותרים אל הודו. בין המשוחררים היו גם יהודים. פליטים יהודים אלה מפולין היו מאותם איזורים שסופחו לרוסיה בשנים 1940-1939 ואחרים היו אלה שברחו מפולין לשטחי רוסיה הסובייטית עם הפלישה הגרמנית בשנת 1941.

באוגוסט 1941 פלשו בנות הברית לאיראן ואילצו את רזא שאה פאהלווי לוותר על כיסאו בשל תמיכתו בגרמניה הנאצית. השאה גורש מארצו, ותחתיו  מונה בנו, מוחמד רזא פאהלווי. שלטונו של המלך החדש פתח לברית המועצות ולבריטניה אפשרויות רבות לפעילות באיראן, שאחת מהן הייתה קבלת אישור הממשל באיראן לכניסתם של הפליטים.

ההחלטה להעברת הפליטים דרך איראן והודו התקבלה מתוך מדיניות מתוכננת של בעלות הברית לחזק ולקבע את מעמדן באיראן, כדי להבטיח את שליטתן במפרץ הפרסי ולשמור על קשר יבשתי של בריטניה מהודו דרך מצרים ותעלת סואץ לים הכספי. איראן נחשבה לנכס אסטרטגי חשוב עבור בעלות הברית גם בשל מקורות הנפט העשירים בה, שהיו  חשובים מאוד לצבאות הברית.

באותה עת הוסכם על ידי בריטניה וברית המועצות שהממשלה הפולנית הגולה תגייס מקרב הפליטים את הגברים הכשירים לשמש כחיילים בגדודים שיוקמו על ידי הגנרל ולאדיסלאב אנדרס ותחת פיקודו של הצבא הבריטי ('צבא אנדרס'). הנשים, הילדים והמבוגרים מבין הפליטים המשוחררים, שחלקם היו במצב בריאותי ירוד, הגיעו אל מחנות פליטים בהודו ובאיראן.

עם פלישת הגרמנים לברית המועצות ולאחר שחרורם של הפליטים מהגולאגים ברחו רובם דרומה לארצות מרכז אסיה. רבים מהם מצאו את מותם ברעב ובמגפות. ילדים יהודים רבים נמסרו לבתי יתומים באזורים אלה וצורפו מאוחר יותר לפליטים שקיבלו היתר להגיע לאיראן. כ-1,000 ילדים, רובם יתומים, וכ-800 מבוגרים יהודים יצאו מברית המועצות במסגרת זו. קבוצה זו כונתה 'ילדי טהראן'. כ-80% מילדים אלה הגיעו לטהראן ללא הורים (חלקם מצאו את הוריהם אחר סיום המלחמה). רק כ- 20% מהם שהו במחנות יחד עם הוריהם

בטהרן הקימו הפליטים המבוגרים בעזרת הקהילה היהודית המקומית בתי יתומים עבור הילדים, בסיועם של כ-60 מדריכים, שגם הם מפליטי פולין, שרובם היו בעבר חניכי תנועות נוער חלוציות. קבוצת פליטים זו שהתה באיראן עד שעלה בידם לעלות לארץ ישראל. הקבוצה האחרונה של 'ילדי טהראן', שמנתה כ-200 ילדים, הגיעה לארץ באוגוסט 1943.

 

קריאה נוספת:

פליטים יהודים מאירופה באיראן במלחמת העולם השנייה:

https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/polish-refugees-in-iran-during-world-war-ii

http://blogs.haaretz.co.il/sadna/1131/

https://dirkdeklein.net/category/iran/

 

'ילדי טהרן':

אודות השואה: 'ילדי טהרן' - מרכז המידע אודות השואה, יד ושם ביה"ס המרכזי להוראת השואה:

http://www.jwmww2.org/%D7%99%

D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%9F_

%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%90_%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A1

סרט – המסע של ילדי טהראן וצבא אנדרס:

http://www.bac.org.il/trailers/video/hamsaa-shl-yldy-tharn

 http://www.yaldeyteheran.com/

http://www.zionistarchives.org.il/datelist/Pages/tehran-children.aspx

 

צבא אנדרס:

http://www.daat.ac.il/daat/history/tkufot/hayalav-2.htm

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%90_

%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A1

 

עליית יהודי עיראק דרך איראן

https://cs.nyu.edu/cs/faculty/shasha/papers/iraqslastjews_hebrew1.pdf