דסמאל – מטפחת
דסמאל – מטפחת ראש/מטפחת
מקור: אוסף משפחת כהן-יזדי אהרוני
דסמאל/מטפחת ראש - פיסת בד מרובעת בגודל (80/80). אריג פסים מחוטי משי דקים ובוהקים, בגווני אדם/כחול/ירוק/זהוב. מטפחות מסוג זה שימשו ככיסוי ראש לנשים.
גברים נהגו לקחת בכיסם מטפחות/דסמאל מכותנה, והשתמשו בהם לעת הצורך כשקית לנשיאת פריטים קטנים, כמצרכי מזון נחוצים שרכשו בדרך לביתם.
מטפחות/דסמאל קטנות יותר, שימשו גם למטרות היגיינה: לקינוח האף, או מחיית זיעה, באריג חוטיכותנה שונים, ובהתאם לשימוש.
באמצע שנות ה-30 חקק ריזא שאה פאהלווי חוק האוסר על נשים באיראן להתכסות בצ'אדור. מטפחת המשי שימשה את מאהי הארוני, ככיסוי ראש, בעת שיצאה את הבית.
המטפחת יובאה מהעיר יזד, שהייתה מקור לייצור וייצוא אריגים ובדי משי (בדי משי יובאו לפרס גם באמצעות סוחרים יהודים מעיראק שהתיישבו בארצות המזרח הרחוק כהודו וסין, ובין היתר עסקו גם בסחר בדים). את המטפחת של מאהי רכש עבורה בעלה משה חי כהן-יזדי. בראשית שנות ה-30, ניסה משה חי לעסוק לפרנסתו בסחר בדים, בשותפות עם חברו מירזה חביב אפארי, (אביו של חביב, פראג' אפארי היה גם הוא בעל חנות בדים, אשר מכר את סחורתו מחוץ לכרמאנשאה ובקאסר-שירין). בנסיון להקים עסק לייבוא בדים למכירה קימעונאית בכרמאנשאה, נסעו שני השותפים אל העיר יזד, ורכשו יחד מלאי גדול של בדים, במבחר רב, בהם גם בדי משי.
כבר בתחילת הדרך נקלע בית העסק לקשיים. השותפות בין משה חי וחביב אפארי התפרקה, וזאת אחרי שספגו הפסדים כספיים גדולים.
דסמאל המשי, מטפחת הראש ששמשה את מאהי הארוני, נותרה לה כמזכרת מאותן שנים.
מקור: אוסף משפחת כהן-יזדי אהרוני