אליהו רחמים פירנזר – קווים לדמותו - כרמאנשאה

קווים לדמותו של אליהו פירנזר

אליהו פירנזר, בנם של רחמים וג'אווהר, נולד בנובמבר 1898 [חשוון 25, 5659 עברית / אבאן 1277 איראנית) בכרמאנשאה באיראן. בשנת 1904, הוא היה בין התלמידים הראשונים של בית הספר 'אליאנס' בכמאנאשה, שם סיים את לימודיו בבית הספר היסודי.

בהמשך לימד את עצמו אנגלית וצרפתית עד כדי כך שבגיל שש עשרה הוא לא הועסק בבנק המלכותי הבריטי רק בסניף כרמאנשאה, שם נשאר כשכיר עד שנת 1953, כאשר הבנק סגר את פעילותו באיראן. בבנק הבריטי, אליהו פירנזר, כיהן בתפקידים שונים החל ממשרה של פקיד קבלה, כמורה פרטי לפרסית ואנגלית, כיועץ משפטי וכנציג הבנק.

במשך כל תקופת כהונתו בין אם בכרמאנשאה או בטהראן, הוא מעולם לא איבד את אהבתו ללמידה. כך, מגיל צעיר, התעניינותו בתחום המשפטי הובילה אותו למצוא דרך לעבור את התלאות והסנקציות הרבות באותה תקופה ללמודי משפטים, זאת באמצעות חינוך פרטי. לאחר שעבר את כל הדרישות ומספר בחינות לקבלת הרישיון, הוא אושר על ידי משרד המשפטים כעורך דין והצטרף למועצת עורכי הדין האיראנית. אליהו פירנזר היה מהקבוצה הראשונה של עורכי הדין היהודים במשרד המשפטים. בשנת 1962, הועלה לדרגה העליונה, כעורך דין מטעם לשכת עורכי הדין האיראנית.

יתר על כן, הוא הצליח להשיג תפקיד כמתרגם אנגלי רשמי למשרד המשפטים. אלה היו התפקידים שבהם הוא נשאר במשרה מלאה עד שנת 1978, כאשר עבר לגור בארצות הברית.

בשנת 1924 התחתן אליהו עם מוניר (ננה חאנום) צאדקי שאף היא היתה תלמידת בית הספר 'אליאנס' בכרמאנשאה. לאורך חיי הנישואים שלהם נולדו להם שלושה בנים ושלוש בנות: רחמתולה,  פחרי, אנוואר, פרוויז, סיירוס ונאהיד. בניהם, כולם בוגרי בית הספר לרפואה באוניברסיטת טהראן, אשר המשיכו את התמחותם בארצות הברית, שם קיבלו תארי רופאים מוסמכים בתחומי המיילדות הגניקולוגיה וההרדמה. בתם הצעירה נאהיד, קיבלה דוקטורט במחקרים איראניים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שם המשיכה בהוראה ובמחקר אקדמי. אהבת הידע והחינוך הייתה המורשת של אליהו ומוניר אותה הורישו לא רק לילדיהם אלא גם לנכדיהם.

אליהו פירנזר, היה בעל ידע בעברית, בברית הישנה ובחוקי היהדות, כמו גם בעל ניסיון בעניינים משפטיים איראניים הנוגעים לנשים. הוא תמך ביעוץ משפטי בנוגע לזכותן של נשים יהודיות איראניות בנושאי ירושה וגירושין. בגיל צעיר, בשנות העשרה, (בשנים 1915-1911), לימד אליהו בבתי הספר של 'אליאנס' ואף תירגם את הטקסט של ספר חוק היסודי הלאומי האיראני, שכותרתו “Illustrated Ethics”, מפרסית מודרנית ליהודית-פרסית, זאת כדי שאביו יקרא בו. בצעירותו ניגן בכלי הנגינה הפרסי טאר (tar) כתחביב.

אליהו היה גם מורה פרטי לאנגלית לגנרל הצבא האיראני עבדול עלי רוזמרה General Abdul Ali Razmara)), שהוצב בכרמאנשאה בראשית שנות ה-30, איש ששמר תמיד קשר עם אליהו. הגנרל עבדול עלי רזמארה, היה לימים לראש הממשלה האיראנית בשנת 1949-1948, והוא נרצח בתפקידו בעת הלאמת זיכיונות הנפט האיראני.

אליהו, לא היה רק ​​בן ובעל מסור, אלא גם אב בעל סמכות, ומקור מעורר השראה לילדיו שלו, לאחיו הצעירים, לאחייניתו ולאחיינו, כמו גם לכל נכדיו.

אליהו פירנזר הלך לעולמו בלוס אנג'לס, ב- 9 בדצמבר 1988 [טבת 1, תשמ"ט עברית / אזר 18, 1367 - איראנית] הוא השאיר אחריו שישה ילדים, 17 נכדים וחמישה נכדים גדולים באותה תקופה.

כתבה – ד"ר נאהיד פירנזר (בתו)

ספטמבר 2019, לוס אנג'לס

 

 ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

Eliyahu Pirnazar

Eliyahu Pirnazar, the son of Rahamim and Javaher, was born in November 1898 [Heshvan 25, 5659 Hebrew/Aban1277 Iranian solar) in Kermanshah in Iran. In 1904, he was one of the first students of the Alliance Israelitte School in Kermanshah where he completed his elementary school education.

Later on he taught himself English and French to the level that at age of sixteen, he was not only employed by the Kermannshah branch of the British Royal Bank where he  remained as an employee until 1953 when the bank closed  its operation in Iran.  At the British Bank, Elyahou Pirnazar, served in various positions ranging from an entry-level clerk, private tutor of Persian and English, to legal counsel and representative for the bank.

Throughout his term of service whether in Kermanshah or in Tehran, he never lost the love of learning. Thus, from a young age, his interest in the legal field led him to find a way through the many hardships and sanctions of that era to study law through private education.  Having passed all the requirements and several license exams, he was approved by the Ministry of Justice  as an attorney and joined the Iranian Council of Attorneys. Eliyahu Pirnazar was among the first group of Jewish attorneys of the Justice Department. In 1962, as he was promoted to the supreme level, as attorney-at-law by the Iranian Bar Association.

Furthermore, he was able to obtain a position as an official English translator for the Justice Ministry. These were the positions in which he remained practicing fully until 1978 when he emigrated to the United States.

In 1924, Eliyahu married Monir (Naneh Khanum) Sadeq who was also a student of the Alliance Israelitte school in Kermanshah. Through out their married life they had three sons and three daughters named:Rahmatullah, Fakhr-ul-Moluk, Anvar-ul-Moluk, Parviz, Cyrus and Nahid. Their sons, all graduates of  Tehran University Medical School,  continued to obtain their specialty  in the United States,  getting board-certified physicians in the fields of obstetrics and gynecology and anesthesiology. Their youngest daughter Nahid, has received a Ph.D. in Iranian Studies from the University of California in Los Angeles, where she has pursued her academic  teaching and research at.  The love of knowledge and education has been the Legacy  Elyahou and Monir have left not only for their children but for their grandchildren.

Eliyahu Pirnazar, as a knowledgeable individual in Hebrew, the Old Testament, and Judaic laws,  as well as having experience in Iranian legal matters concerning women, was an advocate, and  legal consultant  regarding Iranian Jewish women’s right to inheritance and divorce.  As a young teen ager, through the years of 1911-1915,  Eliyahou transliterated the national Iranian elementary text book, also taught at Alliance schools, titled “Illustrated Ethics” from New Persian to Judeo-Persian script in order for his father to read. Playing the musical instrument tar, was a hobby he pursued at his younger years of life.

Eliyahou was also a private English tutor for army General Abdul Ali Razmara, stationed in Kermanshah in the early 1930s, someone who always kept contact with Eliyahou. General Abdul Ali Razmara,  later  on became the national Prime Minster (1948-1949), and was assassinated  at the time of the nationalization of Iranian Oil.

Eliyahou, was not only a devoted son and husband, but as a patriarch, he was an inspiring father for his own children and younger siblings, niece and nephew, as well as a source of inspiration for all his grandchildren.

Eliyahu Pirnazar passed away on December 9, 1988 [Teveth 1, 5749 Hebrew/ Azar 18, 1367 Persian solar] in Los Angeles, leaving behind six children, seventeen grandchildren and five great grand children at the time.

(Written by - Dr. Nahid Pirnazar (his daughter

September 2019, Los Angeles