סָלֶהּ (בצלאל) כהן - תמונות ומסמכים אישיים - כרמאנשאה

קווים לדמותו של סלה (בצלאל) כהן                                 

*סָלֶהּ (בצלאל) כהן נולד בכֶּרמָאנשׁאהּ (کرمانشاه)  ב-י"ט כסלו תרנ"ח (1) 14.12.1897 

הוריו: עזיזה בת חנה  (מיַזְד) ומיכאל הלוי (מכֵּרֵנְד). רוב חייה גרה בכרמאנשאה. חיים בן אהרון הכהן. ההורים נישאו בכרמאנשאה בה גרו. היו להם ארבעה בנים : אהרון, דוד, סלה ויוסף. האב נפטר ב-1902 , כשהבן הבוגר היה בן עשר והצעיר בן ארבע שנים. הסבתא חנה פירנסה את משפחת בתה (מאחר וגם האבא והאח של עזיזה נפטרו) היא התפרנסה ממכירת בדים יקרים על פי הזמנות שקיבלה מעשירי העיר. כל הילדים למדו במַכְּתַבּ. עם פתיחת בית ספר 'אליאנס' בכרמאנשאה בשנת 1904, עברו ללמוד בו סלה ויוסף . הבנים אהרון ודוד היו כבר בוגרים. אהרון שהיה לסוחר עלה לישראל בשנת 1952, ודוד עבד כסנדלר, מומחה בגזירת נעלים, שעלה לארץ בשנת 1980. סלה היה מורה, ועלה לישראל בשנת 1949, יוסף היה לסגן מנהל בנק בכרמאנשאה.

משפחה:

סָלֶהּ נישא לחאנום אביגיל בת ציפורה, בתם של רחל וחכים אקאג'אן, ומשה בן מולא מארי הכהן, ילידי כרמאנשאה. היו להם 8 ילדים , 2 נפטרו בילדותם. כל יתר הילדים עלו לארץ. ארבעה מהם ילידי כרמאנשאה: רוזלין (רוזה) כהן-מארי שכתבה 'ספר שורשים' מקיף על המשפחה והקהילה בכרמאנשאה, אברהם כהן עסק בחינוך וחקר בנושאי החינוך והחברה של קהילת יהודי כרמאנשאה, ופרסם  ספר בנושא בשנת 1992., שמחה (ישראלוב), אביגדור, רבקה הראלי, חשמונאי כהן,  ושרה כהן, נולדו בטהראן.

לימודים ותעסוקה:

את לימודיו החל סלה כהן במַכְּתַבּ 'החֶדר' מגיל שלוש כנראה. עם הקמת בית הספר של אירגון ה'אליאנס' בכרמאנשאה, החל את לימודיו שם מגיל שמונה. ⁴

סלה כהן היה אוטודידקט, שלט בשפה הפרסית, והיה לו עניין רב בנושאי שירה, ספרות, ופוליטיקה. בבגרותו הוזמן לקחת חלק יחד עם אחיו יוסף, בחוגי הקצונה הגבוהה, והשכבה המוסלמית העשירה בעיר. הוא השתתף בערבי שירה, ספרות ופילוסופיה ועוד.

סלה כהן רכש התמחות בצרפתית , והיה רב אומן בשפה זו.  קריאה בספרות העולם, בעיתונים, ועיון מתמיד במילון הצרפתי לה-רוס, היה חלק מעיסוקי היום יום שלו. הוא היה גם בעל ידע מועט בשפה האנגלית.

היה לסלה כהן עניין רב גם בלימודי היהדות. הוא למד וכתב בלשון המקרא, וידע את השפה העברית. בתחום זה היה מבאי ביתו של הרב חכים אקאג'אן, המנהיג הרוחני של כרמאנשאה, שם גם פגש משכילים יהודים ושד"רים שהגיעו לכרמאנשאה.  הוא עסק רבות גם בקריאה ולימוד פרשנות התנ"ך, וכתבים בנושאי היהדות.

לפרנסתו עבד סָלֶהּ תחילה כעובד מכס בחברה בלגית, זאת תודות להשכלה הצרפתית והפרסית העשירה שלו . מאוחר יותר הוא  עזב  משרה זו ונעתר לבקשה דחופה של  ועד הקהילה של כרמאנשאה לשמש מורה בבית הספר 'אליאנס', וזאת למרות הירידה שחלה בשכרו.

סָלֶהּ היה מורה לצרפתית בכֶּרמָנשׁאהּ, וכנוי הכבוד שלו היה מִוסְיֵה סָלֶהּ. הוא הוכר כרב אומן ופדגוג מעולה (בין המסמכים בפרק זה מצורף מכתב של מנהל בית-הספר "אליאנס" בכרמאנשאה, אל מרכז אירגון 'אליאנס' בפריז, בו הוא מציין עובדה זו ⁵ . (המכתב המקורי הופקד על ידי בנו ד"ר אברהם כהן בארכיון 'כל ישראל חברים' בפריז, זאת במסגרת מחקריו  על האירגון, הספר על קהילת יהודי כרמאנשאה, אותו הקדיש לאביו, סלה כהן. ⁶                                                  

סָלֶהּ מילא משרות הוראה בבית הספר "אליאנס", והוא שימש כמורה וגם כסגן מנהל בית הספר במשך 25 שנים. ^7,8

בין יתר המשרות בהן עבד, היה מורה בבית הספר העל-יסודי הממשלתי.⁹ ממשרה זו התפטר בשנת 1938 אחר שקיבל עבודה בחברת נפט באבאדאן , ולשם עקר עם משפחתו.

הוא עסק בהוראה במכללה לקצינים איראניים, ונתן שיעורים פרטיים בשפה הצרפתית לקונסולים של רוסיה ואנגליה בכרמאנשאה, וכן לבני האצולה המוסלמית, ביניהם היו מתלמידיו אשר הגיעו למשרות רמות בממשל  האיראני כראש ממשלה, שר חינוך וכדומה.

בשנת 1938 קיבל סלה כהן משרת מתורגמן בצרפתית בחברת נפט באבאדאן, שנבחר לתפקיד על ידי מנהל החברה, אך לאחר חודשים ספורים פוטר מתפקידו בשל היותו יהודי. הייתה זאת הוראה מדרג גבוה בממשל. למרבה הצער הוא התפטר ממשרת ההוראה בכרמאנשאה, וכך איבד את הפנסיה שהיה זכאי לה.

בשנת 1939 עבר סלה כהן יחד עם משפחתו לטהראן, שם עבד כמנהל חשבונות ועסק בתרגום מסמכים מסחריים אצל יבואן סחורות מאירופה. מאוחר יותר עסק בתיווך בין סיטונאים לסוחרים.

בתאריך 2.8.1949 עלה סלה כהן לישראל מתוך תודעה ציונית עמוקה (בישראל קראו לו סלח). במהלך השנים הועסק כעורך עיתון "על המשמר" בשפה הפרסית.

סלה כהן עסק במהלך חייו גם בפעילות ציבורית ענפה. בכרמאנשאה שמש חבר באגודת 'כל ישראל חברים', ויחד עם נכבדי הקהילה, כולל אחיו הצעיר יוסף, הם תמכו כספית בבית הספר 'אליאנס'. ¹⁰

בכרמאנשאה היה גם פעיל בתמיכה פוליטית במִסְיֵה שמואל יחזקאל חיים, הנציג היהודי שנבחר כציר בפרלמנט (המג'לס) הפרסי.

בישראל התגורר תחילה במחנה עולים באר יעקב, מעברת חולון באוהלים, בבָּדוֹן ובפָּחון, בשנת 1952 עבר אל בת-ים, ובשנת 1979 עבר לחולון . בתחילת דרכו בישראל עסק גם בעבודה יזומה בסלילת כבישים, ובעל מכולת, עבודה שלא תאמה את כישוריו, מאחר שהיה חסר חוש מסחרי.

סלה כהן הוכר ע"י הסתדרות הציונית כציוני פעיל, ועל כך קיבל מכתב המלצה עם עלייתו ארצה.¹¹ בין תפקידיו, דאג להשיג אשרות כניסה לארץ, לפליטים שהגיעו מרוסיה לכרמאנשאה. ¹²

במסגרת פעילותו בוועד הקהילה בכרמאנשאה. הוא תמך בפעילות "החלוץ" בטהראן. בישראל, היה פעיל חברתי ומרצה בבית הכנסת ובמועדון גמלאים בבת-ים, וחבר מערכת ביטאון "הד לקשיש".

סלה כהן נפטר בחולון, בתאריך י"ג בשבט תש"ם 31.1.1980. הובא למנוחות ב-1.2.1980 בבית העלמין בחולון. 

במצגת מסמכים ותצלומים המצורפת לפרק זה מופיעים שני הספדים: הספדו של ציון רוקני, שהיה אחד מתלמידיו הרבים בשפה הפרסית,² והספד שני של בנו, המרצה והמחנך ד"ר אברהם כהן³

כתבה - ד"ר שרה כהן (בתו של סָלֶהּ (בצלאל) כהן), כפר סבא, 2017

 

סָלֶהּ (בצלאל) כהן - תצלומים ומסמכים אישיים

להגדלת תצלומי המצגת, לחץ