חכים נסיר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תצלום משפחתי של חַכִּים נסיר, בן חכים דוד עם בניו, לאחר שאוסלם ב- 1896, כרמאנשאה, (ראשית המאה ה-20)

יושב במרכז (בידו מטה): חַכִּים נסיר, לידו משמאל: בנו הבכור שמעון ( ראה שם עמ' 111-110). מאחור עומדים בניו של חכים נסיר: דוד, יוסף, חביב, מוסטפא ומשרתים. מקדימה: הילד היושב סמוך לרגליו של שמעון הוא כפי הנראה בנו.

את התצלום חידש הצלם עבדולה והדי (נכדו  של חכים אקא ג'אן), בצלמניה שלו בכרמאנשאה, לבקשת נכדיו של חכים נסיר. לימים סיפר עבדולה (עובדיה) והדיפר (שם עמ' 142) שחכים נסיר נהג להגיע מדי פעם בהיחבא לצלמניה כדי להיפגש עם בני משפחתו היהודים.  מקור: "שרשים למשפחות כהן - מארי", רוזלין (רוזה) כהן-מארי, (שם עמ' 111).

 

חכים נסיר - איסלום בכפייה

סיפור קורות חייו של חכים נסיר, (ראה בעמ' 112-102) רופא יהודי שאוסלם בעל כורחו בשנת 1896, מהווה פרק בנסיונות של אנשי הדת המוסלמים השיעים לאלץ את יהודי פרס/איראן להמרת דתם בכפייה.

חכים נסיר, אחיו של חכים אקאג'אן, בן חכים דוד וציפורה, נולד בגולפאיגאן בשנת 1836. עקב רדיפות היהודים בעיר עזבה משפחתו של חכים נסיר את גולפאיגאן שהייתה מרכז ללימודי רפואה. תחילה עברו לנאוואנד, ולאחר מכן השתכנו בכרמאנשאה, אחרי שוותרו על כוונתם להגיע לארץ ישראל. חכים נסיר נשא לאשה את קרובת משפחתו לאה (ליה) ונולדו להם שישה ילדים. במהלך השנים נודעו חכים נסיר וחכים אקאג'אן בכרמאנשאה, כרופאים בעלי מעמד, וכאנשי ספר, בעלי ידע רב בלימודי קודש ובקבלה.

חכים נסיר זכה להערצה רבה כרופא. בין מטופליו היו יהודים ומוסלמים כאחד, ביניהם בעלי מעמד ובני מלוכה מרחבי מחוז כרמאנשאה, שאותם נהג לשרת בנאמנות.

על פי האיסלאם נחשב היהודי טמא (נג'ס). מוסלמים רבים, מהם בעלי השפעה, שהגיעו בעל כורחם אל שני האחים הרופאים בבקשות עזרה רפואית, ראו ביהדותם של השניים מכשול. אנשי הדת המקומיים החליטו כי יש לאסלמם, והעילה כביכול לאיסלום הרופאים וכ-70 מבני משפחותיהם הייתה עלילה שהפיצו כנגד שמעון, בנו הבכור של חכים נסיר (שם עמ' 111-110 ), באשמה שפגע בכבודה של בתו של המנהיג הדתי (אימם ג'ומעה). שמעון היה בוגר בית הספר 'אליאנס', צעיר משכיל, שנחשב לבחור מבריק ומבטיח. בשל ידיעותיו בצרפתית כמורה בבית ספר 'אליאנס', נדרש ללמד את בתו של האמאם ג'ומעה את השפה הצרפתית. הוא הואשם בקיום יחסים עמה, ואולץ לשאת אותה לאישה. בני משפחתו ובני משפחת חכים אקאג'אן חויבו לקבל את שבועת האיסלם. כל בני משפחת חכים נסיר - ששת ילדיו ומשפחותיהם אוסלמו בטקס מפואר. שמעון, שהיה כבר נשוי לבתו של מולא יחזקאל, אולץ לעזוב אותה ולהינשא לאישה המוסלמית.

חכים נסיר קיבל מעמד רם ותארי כבוד. תוארו הרשמי היה נַצִיר אֹ(ל) אַטֶבָּאע (רופא הרופאים), או לחילופין חָאפֶז אֹ(ל) צֶחָה. גם בנו, ד"ר שמעון, זכה לתפקידים בכירים ולתואר הכבוד אדיב אל סלטנה מועזדי. שמעון גם שירת כנציג משרד החוץ בכרמאנשאה. מאוחר יותר נתמנה למושל כרמאנשאה בפועל. בתפקידו זה הוא נרצח בתאריך 1/2/1918 בידי מתנגדים פוליטיים מוסלמים.

על פי עדויות בני משפחה ולפי הידוע בקרב יהודי כרמאנשאה חכים נסיר לא שכח את יהדותו. הוא שמר על קשרים עם בני משפחתו לאורך השנים, והוא ובנו שמעון אף ניסו לבוא לעזרת הקהילה היהודית בעתות מצוקה.

חכים נסיר חי בזקנתו בטהראן. על פי פרסומים בעתונות הפרסית נפטר בגיל 120 (ר' בהמשך קטע עיתון בפרסית).

חכים אקאג'אן הצליח למצוא מסתור בכפרי האזור עד יעבור זעם. אז חזר לכרמאנשאה. שבעים איש ואשה מבני משפחתו אולצו להתאסלם.

 

 

טבלה - משפחת חכים נסייר לפני ואחרי הגיור הכפוי בשנת 1896

 באדיבות: שרה ורוזלין כהן מרי, כפר סבא

Family-of-Hakim-Nasir-b-The-family-of-Hakim-Nasir-before-and-after-forced-con.pdf

הערת עדכון לטבלה: מצורף מידע שנשלח על ידי נינו של חכים נאסיר (השם שמור בארכיון האתר)):

"לחכים נסיר נולדה בת נוספת. שמה היה 'זארי.זארי התחתנה עם מר מירזה אסאדוללה א טאהרזאדה שהיה בנו של סוחר כרמאנשאהי מפורסם בשם 'מולה-טאהר'. זארי ילדה שלושה בנים ובת אחת. שמות בניה הם יאדוללה, אניאתוללה ואטאוללה. שמה של בתה של זארי היה פורנדוכט.

פורנדוכט היא אמי שהיא נכדתו של חכים נאסיר; ואני הנין שלו"

(12/2/2023)

 

ביבליוגרפיה:

אברהם כהן, "הקהילה היהודית בכרמאנשאה (איראן) מראשית המאה ה-19 עד מלחמת העולם ה-2", עמ' 16-15, משרד החינוך, 1992.

רוזה (רוזלין) כהן-מארי, "שורשים למשפחות כהן-מארי", עמ' 119-116, הוצאה פרטית, כפר סבא, 2004.

נהיד פירנזר, " המרות מרצון של יהודי איראן במאה התשע-עשרה " כרך 4, מספר 2, קיץ 2019