משה חי כהן-יזדי - כרמאנשאה

שיר לשיבת ציון

משה חי כהן-יזדי הארוני (אהרוני), כרמאנשאה, סוף שנות ה-40.

---------------------------------------------------------------------

 

לאן יהודי תלך, ברגלים הכי קופצות?

לארץ מולדת אבותי, כי עיניה לי קורצות

אתחבק כימי נעורי, בחיקיה הלוחצות

דגלי תכול ארצה עוד, בשעריה מתנוססות

 

עד אן זר ברעבונו ימוצץ (ימצוץ) דמי כעלוקה

לא שלוה ולא שקט, רק בנפשי מצוקה

נשמתי בי לוחשת, תמיד ואין מפסיקה

שוב לארץ מולדת, אף אם הדרך רחוקה

 

שם על שפתי נחל, דשאים תכולי טללים

גנות רענן פרדסים, ארזים נוטי צללים

נשמעים קולות רועים, רועי שהם כחלילים

שם ציפור וזמיר יחד בצפצופם מצלצלים

 

צהלי ורוני יושבת ציון

מה נאוו מעשיך על הרי, דוד בן גוריון

האומר בואו נא בואו יושבי בציון

כי ימלוך עליך אחיך, גואלך אל עליון

ימלוך עליך אחיך, בונה אפריון.

 

(הערת המחבר – השמטה, גמר חרוז ¾ (מס')? מיקומו)

 

הייתי לעם משבעים נפש יורדי מצרימה

פרעה יען "פן ירבו", גזר להשליך בני המימה

והקב"ה אמר "כן ירבו", יפרצו ככוכבי שמימה

שש מאות (אלפי) רגלי, יצאני ביד רמה!