קווים לדמותו של משה חי כהן-יזדי (הארוני) אהרוני (1957-1896)

כתבה: נינה שפרינגר-אהרוני (בתו)

 

לדפדוף והגדלה לחץ בסוף העמוד

קורות חייו של משה חי כהן – נינה-converted

כתבה: נינה שפרינגר-אהרוני (בתו של משה חי כהן-יזדי הארוני אהרוני)

הערות:

[1]   על יהודי יזד כתב ביומנו הנוסע אפריים ניימרק ששהה בפרס בשנות ה-80 של המאה ה-19: "שמה [ביזד] הקהילה המצוינת שבפרס בחכמה וביראת שמים, גם יש שמה חכמים העוסקים בתלמוד, חזון יקר בפרס". ר' אפריים ניימרק, "מסע בארץ הקדם", עמ' פו-ע, ילין אפשטיין, ירושלים, תש"ז.

[2]   על משפחות יהודיות מעיראק שהתיישבו בכרמאנשאה ר' באתר זה בפרק "יהודי עיראק בכרמאנשה".

[3]   כבר באמצע המאה ה-19 נפוץ היה בקהילות יהודי פרס רעיון העלייה לארץ ישראל. קהילת שיראז הייתה הראשונה בה התארגנו קבוצות של משפחות ויחידים אשר יצאו בשנת 1858 בראשותו של הרב אהרון בן משה הכהן למסע אל ארץ ישראל. בשנת 1891 הגיעו קבוצות של משפחות יהודיות נוספות מפרס והתיישבו בערים צפת ,חברון, יפו וירושלים. בין העולים באותן שנים היו גם יחידים ומשפחות אשר הגיעו באופן עצמאי. ר' רפאל חיים הכהן, "אבנים בחומה", ירושלים, ספרי ירושלים, תש"ל.

[4]   על הקהילה היהודית בכרמאנשאה ר': Encyclopædia Iranica. Pirnazar Nahid "KERMANSHAH vi. The Jewish Community”. 

http://www.iranicaonline.org/articles/kermanshah-08-jews

לקראת סוף שנות העשרים נמנו בכרמאנשאה כ-2,300 יהודים. ר' אברהם כהן, "הקהילה היהודית בכרמאנשאה, מראשית המאה ה-19 עד מלחמת העולם ה-2" עמ' 9-6, האוניברסיטה העברית ירושלים, 1992. הספר הסרוק מופיע באתר זה.

[5]   דניאל ראסך ז"ל, חתנו של משה חי, כתב בזיכרונותיו שמשה חי נולד בעיראק, במהלך המסע של הוריו מיזד אל כרמאנשאה בדרכם לארץ ישראל (מתוך יומניו של דניאל ראסך, אוסף משפחת ראסך, רחובות.

[6]   ר' אפריים ניימרק, עמ' נב-נג.

[7] ר' אפריים ניימרק, עמ' נב.

[8]   ר' אמנון נצר: https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_1.3(1).pdf

Habib Levi ,”Comprehensive history of the Jews of Iran”, pp 509-510, California, 1999

[9]   שמואל יחזקאל חיים (1931-1891) הגיע לטהראן בראשית שנות ה-20 כנציג כרמאנשאה לארגון הציוני בטהראן, זכה להגיע למשרת ראש הארגון הציוני של יהודי טהראן ואף שירת כנציג היהודים ב"מג'לס", בית הנבחרים האיראני. בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 ערך והוציא לאור את העיתון היהודי "החיים". דמותו עוררה מחלוקות בתוך הקהילה. בשנת 1926 נעצר ונכלא בידי השלטונות באשמת קשירת קשר. ב-15 בדצמבר 1931 הוצא להורג בירייה ללא משפט. ר' גם מאיר ששון, "פרשת שמואל יחזקאל חיים אפנדי, נציג היהודים במג'לס האיראני: דמות שנויה במחלוקת", פעמים 118 (2009), עמ'  123-79:

https://www.ybz.org.il/?CategoryID=282&ArticleID=6204&dbsAuthToken=#.XLCk_WeP7cs

הגיליונות המקוריים של עיתון "החיים" מופקדים בספריית מכון בן צבי, ירושלים.

[10]  מר משיח חאכימזדה, יליד כרמאנשאה, היה באותה עת אחד מקבוצת הצעירים המשכילים שניהלו שיחות ודיונים עם שמואל יחזקאל חיים (הדברים נאמרו בשיחה עם נינה שפרינגר-אהרוני, בתו של משה חי, בשנת 1979 בעת שביקר בירושלים.

[11]  ר' מכתב מתאריך 10 ביוני 1914, תיקי ברלין (970-Z3), הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים.

[12]  ר' משה חי יצחק יזדי "פרדס הדת", עמ' קצט, דפוס עניו, ירושלים, תרצ"ד.

[13]   כניסת מוסדות החינוך של ה'אליאנס' לכרמאנשאה, כמו גם אל קהילות יהודיות אחרות ברחבי פרס, לוותה בתחושות מעורבות. מחד גיסא שאפו יהודי פרס להשיג קידמה בחינוך ובחיי היום יום, והייתה בעיניהם חשיבות רבה לקשרים עם מוסדות יהודיים באירופה. מאידך גיסא קשה היה להם לקבל את מגמות החילון של ארגון ה'אליאנס', שביקש לחנך את בוגריו לקיום יהודי חילוני מודרני. כמי ששמרו על אורח חיים דתי ההתרחקות המופגנת של מנהלי ה'אליאנס' מהיהדות לא הייתה לרוחם של בני הקהילה. ועד הקהילה ראה בהתרופפות לימודי הדת בקרב הצעירים, אך חשש לצאת נגד מוסדות הארגון ומנהליו. ר' גם אברהם כהן, "הקהילה היהודית בכרמאנשאה, מראשית המאה ה-19 עד מלחמת העולם ה-2", עמ' 105-61, האוניברסיטה העברית ירושלים, 1992.

[14]   ר' משה חי כהן יזדי, בדברי הקדמה לספרו "פרדס הדת".

[15]   רק עותקים יחידים מספר זה נותרו בספריות בישראל כיום, ואחרים נמצאים בידיים פרטיות. בספריה הלאומית קיים עותק אחד ובספריית מכון יד בן צבי בירושלים עותק נוסף.

[16]   על  "חוקי המלכות והממשלה" ו "מצוות עבודת הצבא", ר' שם, משה חי כהן יזדי, "פרדס הדת", עמ' קנט-קסא.

[17]   ר' מכתב בנושא מאת חברי ועד הקהילה בכרמאנשאה מתאריך ט' בסיוון תרצ"ד, בתיק Z4/3250  בארכיון הציוני המרכזי, ירושלים, אל ההסתדרות הציונית בלונדון. ר' העתק המכתב במצגת מצורפת בסוף מאמר זה, תצלומים 12-11.

[18] ר' אמנון נצר, "תקופות ושלבים במצב היהודים ובפעילות הציונית באיראן", 162-139, יהדות זמננו, תשמ"ד.

[19]   אמנון נצר, "האנטישמיות באיראן: 1950-1925", פעמים, 29.1 ,יד בן-צבי, 1986, עמ' 31-5. ר':

https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_29.1(1).pdf

[20] על אליהו עאדלי, בן אהרון וג'האן עאדלי, צאצא לאברהם סדומי למדה המחברת לראשונה (בשנת 1973) מפי מאהי הארוני-חכימזאדה (אהרון עאדלי היה בן דודה של מאהי). אחותו של אליהו עאדלי, ויולט למשפחת עאדלי היגרה מטהראן ללוס אנג'לס אחר המהפכה באיראן, בשנת 1979, שם נפטרה בשנת 2021.

עידכונים ראה באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל/עמותת "לתת פנים לנופלים":

https://www.izkor.gov.il/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95%20%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94%20%D7%A2%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%99/en_add3c629d1b4c9494bbb54ceeb8f35b7

[21]   מבצע עזרה ונחמיה' אורגן לצורך הברחת יהודי עיראק לישראל דרך איראן, בשנת 1950.  במסגרת מבצע זה אפשרו שליטי איראן לפליטים היהודים מעיראק, להישאר בתחומה כתחנת מעבר.

ר' אסתר קנקה-שקלים, "יהודי איראן", עמ' 100, תשמ"ח.

ר' גם שלמה הלל, "רוח קדים, בשליחות מחתרתית לארצות ערב", משרד הביטחון, 1985.

 

 

 

 

משה חי כהן-יזדי (הארוני) אהרוני - תצלומים ומסמכים

לצפייה בהגדלה ובתכנים לחץ מתחת המצגת.

מקור: תצלומים ותיעוד מתוך אוסף משה חי כהן-יזדי אהרוני, מחלקת הארכיונים, הספריה הלאומית, האוניברסיטה העברית, ירושלים.