פתגמים וביטויים בשפה הפרסית - כרמאנשאה

תעתיק בפרסית יהודית ותרגום עברי לרשימת ביטויים ופתגמים  (ר' לפי סדר מספרי של השמעתם בקבצי הקול המופיעים למעלה)

 

1.  זחם בר גרדד, וואלי מאנד נשאנש.

     הפצע מגליד, אך צלקתו נשארת. (פגיעה קשה משאירה אותותיה לעד).

2.   מאמא כה דותא שוד, סרה בצ'ה כג' דר מיאד.

תינוק ששתיים הן מילדותיו, ראשו יצא מעוות. (קיים נזק בהתערבות יתרה).

3.   בי מאייה פטיר אסת.

      ללא שמרים, תפל טעמו של הבצק. (יסודות איתנים משבחים את התוצאה).   

4.  אבי כה רפתה-בג'וב, בר נמיגרדד.

     מים שאל התעלה זרמו, אינם חוזרים (את הנעשה אין להשיב).

5.  פיירי והזאר עייב.

     זיקנה ואלף פגעים.

6.  צ'ו פרדא שווד, פכר-ה פרדה כונים.

     נחשוב על המחר כאשר יגיע (נעבור את הגשר כאשר נגיע אליו).  

7.  איי כושתה! צ'רא כושתי, תא כושתה שודי זאר?

     אוי לך הרוג! על מה ולמה רצחת? עד שבעלבונך נרצחת

     (הפוגע צפוי תמיד להיפגע).

8.  קורבאן ברם חודא-רא, יכ סר באם ודו הווא-רא; יכ סרה

     בם סרמא-רה, יכ סרה בם גרמא-רה.

     חי האל! הגג חד הוא, אך שונה האוויר בשני צדדיו, האחד חם הוא, והשני קר (העדפה, ונקיטת עמדה לא שוויונית).

9.  חר-ה זיר פא חסאב ניסת?

החמור שעליו רוכבים לא נלקח בחשבון? (התעלמות, אי התייחסות).

10.  סלאה פנד בה אז הזאר דינר אסת.

       עצה טובה, יותר מאלף דינר שוויה (חשיבותה של עצה טובה).

11.  ערוסי כה ג'אהז נדארה, נאז נדארה.

       כלה בלי נדוניה לא בת תפנוקים היא (מעמד הנמדד בממון). 

12.  כסי נכארד פושתה מן, ג'וז נכונה אנגושתה מן.

      לא יגרד איש את גבי, מלבד ציפורן אצבעי. (מי שאינו תלוי באחר).

13.   כפן ג'יב נדארד.

        לתכריכים אין כיס (צבירת רכוש וממון חסרי ערך הם).

14.  כוזה גר אז כוזי שכסתה אב מיכורד.

       קדר שותה את המים מכד שבור (מי שאינו מנצל את יכולתו).

15.  סר בהווא, דל בנווה.

       ראשו בעננים וליבו מנגן (מי ששמח בחלקו).

16.  אהתראם אנסן בלבס פושידאן אסת.

       כבודו של אדם במלבושו (החשיבות שבמראה חיצוני).

17.  שנידאן כיי בווד מאננד דידן.

        אין שמיעה כראייה. (ראייה היא כראיה).

18.  אגר פסר חטא כונד פדר זנד צ'ובאש, אגר פדר חטא כונד,

       פסר צ'כאר כונד?

       אם חטא הבן, אביו במקלו יכהו. אם אב חטא, מה יעשה הבן? (אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה).    

19.  דורוק-ה מסלחת אמיז, בה אז או רסתה פתנה אנגיז.

       שקר המביא לקירוב לבבות עדיף על אמת המביאה לאיבה.(קירוב לבבות כערך עליון)

20.  הר ג'ה כה רווי, אסמאן המאן רנג אסת.

       לאשר תפנה, לשמיים אותם צבעים (כל העולם במה).

21.   חר צ'ה דאנד ק'יימאת-ה נוק'ל-ו נבאת.

       מה יבין החמור בטעמו של ממתק (שאינו מבדיל בין טוב לרע).

22.   חר המאן חר אסת, פקט פאלאן נש עווז שודה.

        החמור אותו חמור הוא, שונה רק אוכפו (למראית עין בלבד).

23.  ג'וג'ה–רא אחר-ה פאייז מישמאראנד.

        את האפרוחים מונים רק בסופו של הסתיו (כל דבר בעתו).

24.   זבאן חוש מאר-רא אז סוראך בירון מיאורד.

        בכוחן של מילים טובות להוציא נחש ממאורתו (כוחה של    מתינות).

25.    כמ בגו, גוזידה בגו.

         אמור מעט, ודבר לעניין (מעט במילים, ודבר חכם)

26.    בי אברו.

         ללא פנים (חסר בושה).

27.  בוזק נמיר בהאר מיאד חרבוזה וחיאר מיאד.

        החזיקי מעמד עזתי, הן פעמי אביב הגיעו, ועמם שפעת מלונים

         ומלפפונים (אורך רוח משתלם).

28.  הר-כה באמש ביש, ברפש בישתאר

       מי שגגו רחב יותר, השלג שעליו רב יותר (מרבה ממון/רכוש,

       מרבה דאגה).

29.  שאש בנד נשודי כה -עשאק'י ידת ברה.

       לא סבלת אצירת שתן, כדי שאת אהבתך תשכח (תמיד קיימים מצבים קשים יותר!).

30.  תומון טאפטה, כפשה שלחתה.

       תחתוני משי ונעליים בלות (סתירה, אי התאמה).

31.  דר בזן, דיוור תו בשנו.

      הכה בדלת והקיר אותך ישמע (אין עם מי לדבר)

32.  אז סה צייז באייד חזר כרד: דיוור שכסתה, סג דרנדה, וזן 

       סליטה.

      משלושת אלה תרחק: קיר סדוק, כלב טורף ואשה

      כלבתא. (נקיטת זהירות. עמידה על משמר).

33.  אז דרד-ה נא עלאג'י ב גורבה מיגן חאנום באג'י.

       באין ברירה גם חתולה תיקרא גברת (עדיף להתפשר)

34.  כאסה אז אש דאק'תרה?

       האם חמה יותר הקערה מהתבשיל שבה? (העדפה).

35  אווזה דוהול אז דור חוש אסת.

      שירת התוף, נעימה ממרחקים (מה שנעשה הרחק, מציק פחות)

36.  תא נבשד צ'יזכי, מרדום נא גוייאנד צ'יזכי.

       אם לא היו דברים מעולם, לא היו מדברים בם (יש דברים בגו. אין עשן בלא אש).

37.  תו ניכי מיכוני דר דוולא (חידקל) אנדאז, כ- איזד דר

       ביאבאנת דהאד באז.

       שלח מעשיך הטובים על פני נהר החידקל והאל איזד 

        יפצך במדבר (היה נדיב! וסופו שתבוא על שכרך).

38.  צ'ו דחלת ניסת, חרג'ת אהסתה תר כון.

       באין הכנסות, המעט בהוצאות (חסוך, היה עם היד על הדופק).

39.  ג'וואבה אבלה חאמושי אסת.

       התשובה לכסיל - שתיקה (שתיקה כחכמה).

40.  חורמה נתוואן חורד אז אין חאר כה כשתים, דיאא נתוואן, באפת אז אין פשם כה רשתים. 

      לא נאכל תמר מזרעים אותם לא שתלנו, ומשי לא נסרוק מצמר אותו לא טווינו (כדי להנות יש להשקיע תחילה).                                                   

41.  צ'ראקי  כ בחאנה רוואסת, במסג'ד חראם אסת.

       עששית הנחוצה בבית, במסגד אסורה היא (מעשה במחשבה תחילה)  

42.  אזמודן דר ג'ווני נק'שה חג'ר אסת.

       לימוד בגיל צעיר, כחריטה באבן. (אין תחליף ללמידה בגיל צעיר)

43.  חארפיר, ואפסרה רנגין.

       חמור זקן, ואוכף ססגוני (שאינו מתאים)

44.  מהמאן חר-ה סהב חאנה אסת.

       האורח חמורו של המארח הוא (הכר את מקומך)

45.  זירה בקרמאן בורדן.

       להביא זירה לכרמאן (לעשות מעשה שאין לו תכלית).

46.  אז תעארוף כם כון, ובמבלאק' אנדאז.

       המעט בגינוני נימוסין, והוסף לסכום (אל תלך סחור סחור; בלא טקסים מיותרים).

47.    עג'אל כארה שיטאן אסת.

         המהירות היא מלאכתו של השטן (הזהר מפזיזות). 

48.    אגאר חודא בחאהד, נר-הם מיזאיד.

         ברצות האל גם זכר יולד (הכל אפשרי בעולמנו).

49.   אז חרס מו כנדן ק'נימת אסת.

        משתלם לתלוש שער מפרוותו של דב (הידע לנצל מצב).

50.   דיוור מוש דארד, ומוש גוש דארד.

        עכברים בקיר יש, ואוזניים להם יש (אוזניים לכותל. היה זהיר בדבריך). 

51.   ווק'תי דר בסתה אסת, צ'ה דני דאחלש צ'יסת?

        כאשר סגורה הדלת, כיצד נדע מה נמצא מעבר לה? (החשיבות בשקיפות ופתיחות).

52.  שוהאר באשד כולומה דר באשד.

        חשוב הוא הבעל , גם אם רק כבריח הדלת ישמש.  (סדר עדיפות).

53.   חאהר זאן עזיז אסת מסלה נונה זירה קבאב.

         יקרה היא הגיסה כלחם הספוג בטעמי הקבאב (להשתוקק  למה שקשה להשגה).

54.   דאסתה בורידה וואבלה גרדאן.

        יד חבולה תיתמך בצוואר. (תמיכה יש לקבל ממקור יציב)  

 

נספח:

• ג'וד חון דידה!

היהודי ראה דם! - ביטוי גנאי המבטא פחדנות והשתמטות ממצבים מסוכנים. היה שגור בפי האוכלוסייה המוסלמית כלפי יהודים וגם יהודים נהגו להשתמש בו.

• גיס בורידה!

קצוצת שער! (ביטוי הבא לתאר אשה שלא נוהגת כמקובל).

• רודה דראז!

ארוך מעי (תרגום מילולי) (פטפטן, מאריך בדיבור).